חייהם בין שירות מילואים ממושך, לימודים, עבודה ומשפחה. מתוך המציאות הזו נולד ערב ההוקרה למשרתי ומשרתות המילואים – ערב שביקש לעצור לרגע את המרוץ, להפנות את הזרקור אל מי שנשאו בנטל, ולהגיד להם תודה. מאחורי הערב עמדו נתונים יוצאי דופן: 3,382 סטודנטים וסטודנטיות שירתו במילואים, בהם 1,138 נשים ו־2,244 גברים, לצד יותר מאלף בני ובנות זוג שנשאו בבית את "המדים השקופים". הנתונים האלה הפכו לבסיס לסיפור של קהילה אקדמית שלמה שהתגייסה.

כבר בכניסה לקמפוס פגשו המשתתפים מרחב שעוצב כולו סביב סיפורי השירות, ההקרבה והחזרה לחיים האזרחיים. קירות תוכן, נתונים, משפטים אישיים, עמדות צילום ומיצגים הפכו את המספרים הגדולים לסיפורים אנושיים. במרכז הערב התקיים טקס ששילב סרטונים, מוזיקה, סיפורים אישיים, דברי הוקרה והתייחדות עם הנופלים, לצד התייחסות לפצועים, למשפחות ולבני ובנות הזוג.

ואז, כשעה וחצי בלבד לפני המופע המרכזי, הגיעה תפנית שלא הייתה בתכנון: בר צברי הובהל לבית החולים ונאלץ לבטל את הופעתו. בתוך זמן קצר, עם הרבה תושייה, אלתור וגם לא מעט מזל, הצלחנו לגייס את סאבלימינל וההרכב שלו, שהגיעו בהתראה כמעט אפסית ועלו לבמה למופע סוחף ועוצמתי. מה שיכול היה להפוך למשבר הפקתי הפך לאחד מרגעי השיא של הערב – מופע מלא אנרגיה שהרים את הקהל ויצר סיום שהסטודנטים והסטודנטיות יזכרו עוד הרבה זמן.

הפקת האירוע נבנתה בשותפות עם הקריה האקדמית אונו ואגודת הסטודנטים, מתוך רצון ליצור הרבה מעבר לערב הופעות או טקס הוקרה. תרומתנו הייתה בגיבוש הקונספט והתוכן, בהפיכת הנתונים והסיפורים לשפה חווייתית ומרגשת, בבניית מהלך האירוע וביצירת מעטפת מלאה של תוכן, עיצוב והפקה. משלב פיתוח המסרים והמיתוג, דרך עיצוב המרחבים והמיצגים ועד לבניית הטקס, הסרטונים וחוויית הקהל – כל פרט נועד לחבר בין הסיפור האישי של המשרתים לבין הסיפור הרחב של הקמפוס שהתגייס יחד איתם. וגם כשהמציאות השתנתה ברגע האחרון, נדרשו בדיוק אותם דברים שעליהם נשענת הפקה טובה: קור רוח, יצירתיות, קשרים, גמישות ויכולת להפוך תקלה להזדמנות. כך נוצר ערב משמעותי, מכבד ומדויק, שהצליח לשלב הוקרה, זיכרון, קהילה וחוויה באירוע אחד שלם

בשעת ערב נעימה, בפארק גני יהושע, מאות סטודנטים, אנשי סגל, בוגרים ושותפים מהתעשייה זרמו אל מתחמי האירוע – כולם חלק מקהילה אחת גדולה ומחוברת, שבאה לחגוג את ההנדסאים של ישראל.
האירוע נפתח באנרגיות שלא השאירו אף אחד אדיש – מרוץ ORT RUN – רצים למען האחדות. בשני מקצים, 5 ק"מ תחרותי ו־2 ק"מ עממי, נצבע הפארק בצבעי חולצות המרוץ הרשמיות, חיוכים, דגלים והרבה אחווה. קו הסיום הפך לחגיגה של חיבוקים, תמונות והתרגשות משותפת.
משם המשכנו לארוחת ערב חגיגית ולמתחם קבלת פנים מעוצב, בו הוקרנו עבודות וידאו, סרטונים וראיונות שצולמו במיוחד לאירוע – הצצה אל ההצלחות הרבות, ההובלה הטכנולוגית והחדשנות של מכללות אורט. בין דוכני הפרויקטים והחידונים, האווירה רק הלכה והתגברה לקראת רגע השיא – הטקס המרכזי.
הטקס, שבוים ביד אמן על ידי רונן פלד חדד מחברת ארנן ובניהולה המדויקת של מנהלת ההפקה נירית פלד, הונחה בחום ובמקצועיות על ידי קרן אוזן. הוא שילב הופעות חיות של הלהקה הצבאית ושל טררם במופע קצבי וסוחף, לצד הקרנת סרטונים וראיונות שצולמו במיוחד לאירוע. במהלך הטקס ציינו בכבוד ובדמעות את הסטודנטים והמרצים של אורט שנרצחו ונפלו במלחמת חרבות ברזל, והתייחדנו עם זכרם ברגע של דומייה והוקרה. על הבמה חולקו תעודות ומגני הוקרה לשותפים המרכזיים של רשת מכללות אורט ולסטודנטים המשרתים במילואים – כשמחיאות הכפיים של הקהל מלוות כל רגע.
ההפקה של יום ההנדסאי הלאומי 2025 הייתה פרויקט מורכב ומאתגר, שכלל עבודת תחקיר מעמיקה, מיתוג מדויק, בימוי, תסריטאות ותיאום לוגיסטי קפדני; שילוב בין מתחמי חוץ ופנים, ניהול מערך הסעים ובטיחות, תיאום ביטחוני מלא וניהול מאות משתתפים. בזכות עבודת ההפקה המקצועית שלנו, בשותפות קרובה עם צוות מכללות אורט בהובלת ד"ר שרונה בר צבי ובפיקוח מלא של סמנכ"ל וראש מנהל המכללות באורט, יוסי יאשי – משלב התכנון ועד סגירת האירוע – נוצרה חוויה יוצאת דופן, שהציבה את ההנדסאים של אורט במרכז הבמה וחיזקה את מעמדה של הרשת כמובילה טכנולוגית, ערכית וחינוכית.
את הערב חתמה הופעה מחשמלת של אודיה, שהשאירה את הקהל על הרגליים. כשהאורות כבו והקהל התפזר, נשארה תחושה אחת ברורה – נוכחנו באירוע שלא שוכחים; אירוע שמחבר בין אנשים, ערכים והישגים בצורה שאין לה תחליף.